אופליה

צינת הבוקר היא קוקטיל
של אור צלול וריח טחב
בשביל לפגוש אותך, אופליה
צריך ליפול אל מי הנחל

ציפור זהב שורקת "למה"?
הסבך עושה ממני צחוק
ומגן בציפורניים
על פרי הפטל המתוק

ואת מה, היפוך של אושר
פיתוי של נעלם מוחלט
העץ, החבטה, החושך
תמונה טבועה, זה מה שאת

המחזאי רוכן עלייך
ומנשך את הפרחים
בשער הנימפה שסירקו לך
ציירים מנוצחים
לקח לך זמן עד שהבנת איך משתמשים בך
בארמון ובמבוכים

בתפקיד שהוא כתב לך
לא היה לך שום סיכוי
לצאת נגדו ובגלוי
בשפת הנשק השפוי

את מסוכנת לו, אופליה
יפי הנעורים בוער
התשוקה שלו אלייך
כלואה במחזה אחר
מתחת לשמלות נפתח הסוד
הכוח מתגבר

והאישה שלא הורשה לה
לקחת את שלה
מתרוממת מהנחל
ומחייכת לנפילה

בואי, אחותי, נקטוף
מסבך הפטל האפל
הפרי מתוק, מרים המים
צינת הבוקר היא קוקטיל
ציפור זהב שורקת זמר
מסתלסל

מילים: צרויה להב, לחן: צרויה להב