להרגע

איך שלא תתמיד הצבע קצת יחליד
קמל לו ודוהה מגודש השיגרה
מול רגעים כבדים יש והגוף מקדים
קורא לך לפוש קמעא מעול הדאגה

לאט... שוב מזדכך לו המבט
אוסף לו את שברי ההמולה...

להרגע

נחבל מצד לצד הבן אדם מועד
רוקם במסירות דלה מדים של מועקה
מודד את השנים ומעמיד פנים
כאילו יש משקל אמת לאישיות בדויה

לאט הקצף שט לו באמבט
ומברך אותך לרגל השיבה
גמילה הלב דורש את החמלה
ומבקש להתרגש ולהתחיל מהתחלה

ויש לו עוד כח למסע קטן
ניתק מהחבל מרחף בזמן
נישא אל הרוח שתישב...
בוהה אל המרחב

מילים: קוב, לחן: קוב