ושוב מטפסות המילים,
כאילו ממרום התלולית.
ראיתי את שדה הסרפד
והוא ירוק, אפלולי.
ושוב אני חש נעורים,
כאילו שבעת השערים.
שעברתי בהם אך אתמול,
עומדים על תילם, לא שבורים.
ושוב בערה באישון,
כמו הייתי אדם הראשון,
הולך בשבילי ממלכה,
וכל נשימה הבטחה.
מילים: רפי וייכרט, לחן: קובי פז
