הלב הוא רק אחד

בבוקר על מרפסת מול הים.
מול שמש ושמים בלי ענן.
ישבנו אז בשניים, מתחת לשמיים,
עם כוס-קפה ביד ואהבה.

מסתובב לי אחרייך כמו שיכור.
נוסע לחפש אחר האור.
שירי יצא מקצב, לבי מלא בעצב,
מתי אראה אותך בחזרה.

הלב הוא רק אחד ואת קרעת אותו לשניים.
ריחפנו על ענן, למעלה בשמיים.
כמו תפילה שקטה, גם אלוהים כבר לא שומע.
היכן ליבך עכשיו, אני כבר לא יודע.

הימים כה עצובים מאז הלכת.
כשהיית פה ליידי, אותי שימחת.
אולי נגמר בנינו, אולי ישוב אלינו.
מה שהיה יכול תמיד לחזור.

הלב הוא רק אחד ואת קרעת אותו לשניים...

מילים: קובי פז, לחן: קובי פז