עיתונים וכוס קפה

עיתונים וכוס קפה, עוד סיבוב על השעון.
רגעים קטנים של שקט, אולי אשכב לישון.
אני ביקשתי רק לגעת, את נתת לי את כולך.
לא שמתי לב לרגע, הכל כבר מסתבך.

נסעתי אל העיר ברכבת התחתית.
נרדמתי על ספסל מעץ על יד המעלית.
ראית אותי או לא ראית, את לא אמרת מילה.
ניסיתי אז לגשת, נעלמת בחשיכה.

אנשים שמחכים לרמזור שיתחלף.
בניינים כל כך גבוהים ומטוס שמרחף.
רחובות, חובות של אנשים למישהו אחר.
והכל נכתב בתוך השיר בתור פזמון חוזר.

שרקתי איזה שיר ישן, של איזה משורר.
מה כתב ואיך קראו לו, אני כבר לא זוכר.
חנות גדולה של תקליטים בדרך לכיכר.
הולך סגור בתוך עצמי, פתאום נהיה לי קר.

ותמיד נדמה שכל מה שנכתב זה רק שקרים.
לפעמים אני רוצה לכתוב ולא יוצאות מילים.
שורות שורות מתבזבזות על עוד פזמון חוזר.
את כל מה שאני כותב, מישהו כבר זוכר.

אנשים שמחכים...

מילים: קובי פז, לחן: קובי פז