על המרפסת

אם תרצי אותי אני על המרפסת.
מקשיב לרדיו וקורא בעיתון.
עובר עוד יום לבד, הרוח עוד נושבת.
ואת עומדת שם צופה מהחלון.

ציפורים עפות, עצים בשלכת.
ומנגינת חליל עולה מן ההרים.
יום חדש עולה מעל המרפסת.
עבר הקיץ, נגמרו הימים.

כמו ציפור את עפה לחפש בית.
והוא נשאר.
אם תחזרי פעם אל המרפסת.
"אחכה-לך", כך אמר.

ערבה בוכה ליד מי-הנחל,
וקרן שמש מאירה על הפנים.
אבני הדרך אל הבית שעזבנו,
אותו הבית, שהיינו ילדים.

כמו ציפור את עפה...

ושוב אני עכשיו על המרפסת.
את עוזבת ונהיה פתאום עצוב.
ממהרת לעלות על רכבת.
לא יודע אם אראה אותך שוב.

כמו ציפור את עפה...

מילים: קובי פז, לחן: קובי פז