עם סגולה

תמיד כסף זה שם המשחק, חבל שאני לא שחקן.
אם הייתי יודע מתי לעזוב, לא הייתי נפגע מכולן.
לא מחפש רחמים, לא מחפש את השקט,
דווקא טוב לי לצפות מהצד.
מקשקש על נייר, איזה שיר מפוזר,
והשאר כבר יבוא מעצמו.

זרקו אבן, הלך השלום, אבל מי יודע לאן.
אם הייתי נביא, אז הייתי מביא ספר דק ואקדח משומן.
הם רצים, הם רצים, אבל מה הם רוצים,
יש מפה קצת ויש גם משם.
אנשים, אנשים, חכמים וטיפשים,
עם סגולה, זה כבר לא העניין.

איש חכם עם כיפה, עוד מחזיר בתשובה,
ומחפש עוד תשעה למניין.
לא הייתה ישועה, ומשיח לא בא,
מדברים כבר על סוף העולם.

"לפעמים זה מצליח, לפעמים זה כושל", כך אמר לי אבי מילדות:
"אל תביט לאחור, אל תיתן לה למכור, ואם נולדת, סופך גם למות."
חדשות ישנות, זה תמיד הסיפור, החיים מלמדים את הכל.
מה מותר, מה אסור, המשחק הוא מכור, וגם "הצלחה בגדול".

איש גדול עוד עומד, מנסה לפקד,
מנסה להוביל את העם.
לא היה כישלון וגם לא הצלחה.
מריחים כבר את סוף העולם.

מילים: קובי פז, לחן: קובי פז