מי היה מאמין

ברדיו נשמע שיר שקט
שלוקח אותי עד אלייך
מנסה להבין מה קרה באמת
ואיך זה אני בלעדייך

אמרת נישאר ידידים
ונגעת בידי הרועדת
לא העזתי לשאול איך פתאום נפרדים
עכשיו כשנפשי מתמוטטת

אז מי היה מאמין
שבסוף את תלכי לבדך
ואיך לפניך הייתי תמיד
הדמעות ילוו את לכתך

זה לא משנה אם טעינו
ומי פה אשם או צודק
לעולם לא אשכח איך אהבנו ילדה
לפני שליבך התרחק

אמרו לי תמיד חברים
החיים חזקים מאיתנו
יום אחד נפרדים יום אחד מכירים
אבל הם לא ידעו מה איתנו

אני שוב צוחק לכולם
כאילו שכלום לא קרה לי
אבל בשבילי זה סוף העולם
כי את עוד בלב יקרה לי

אז מי היה מאמין...

מילים: ארלט ספדיה, לחן: שמואל אלבז