שיר לגרביים

יש שירים על שקיעות ועל ערב,
יש המנון לשריון הפלדה,
יש פזמון גם לכובע הגרב,
אבל לא לגרביים ילדה.

הם תלויים היו שם על החבל,
ובשמש יבשו מלחות,
והיו עדינים כמו רגל,
כשהורדת אותם מן החוט.

אבל את שגרבי כה השרית ושטפת,
ותלית על חבל דק.
בלטפך את פני, לבבי את ניערת.
מאבק הדרכים שדבק.

הם חיבקו את רגלי כשהלכתי,
אז בלילה אל הבלתי נודע,
וכמוהם לחבק אז נוכחתי,
זאת יודעת רק את חמודה.

הם ליווני שבוע ביוני,
עת עברנו דרכים בסערה,
וכשאלף פחדים עברוני,
הם ספגו זיעתי הקרה.

אבל את שגרבי כה...

כשתתלי את גרבי על החבל,
שיהיו ספוגים מלחות,
קץ יבוא לנדודים ולסבל,
זה יהיה כשאגיע סחוט.

אבל את שגרבי כה...

מילים: יגאל שילוני