אל תשברי

כשאת עצובה ומרגישה לבד
הכול נראה כל כך לא נכון
לפעמים את בורחת אל הים הרחב
שמחכה לך בשקט עכשיו.

לפעמים הים כה שלו ורגוע
כמו נשמתך רק ביקשה לנוח
כמו ציפור עזובה על ענף
שרוצה רק לעוף ולפרוש לה כנף


אל תישברי
אל תתני לאף אחד לקחת את הכוח
להמשיך ולרצות ולקוות
לתת ולאהוב – עד בלי די

לפעמים את בוכה לך שם בשקט
שאף אחד לא ידע שבכית
לפעמים את רוצה להראות לעולם
את כל היופי שטמן בך הים

זה נכון שתמיד את היית קצת אחרת
ולא הצלחת לומר את המילים
שסגורות בעמקי נשמה
שבוכות הן כעת , מתוך הדממה.

מילים: קלייר בן דוד, לחן: קלייר בן דוד