הנה בטבור השמיים עומד ההד
כענן כבד עקר ללא מטר.
עומד ואיננו חוזר אל קולי הבודד,
אל קולי האובד, המיותם, המיותר.
אשא לשמיים קרים תפילה דלה,
אפיל תחנוני אימה מול הדממה:
שמיים בקשו רחמים על מילה שגמלה,
אל יהי השיר לשממה.
מילים: לאה גולדברג, לחן: שם טוב לוי
