אבודה בעצמה

היא גדלה, בשלכת
של דמיון, לא מציאות
התהלכה, מרוחקת
שאולי טעות
במקום, לא שלה
היא חיפשה, אהבה
שלא חיפשה אותה

יום ולילה, נעלמה לה
מי שבא לה, לא רצתה
היא היתה, אהבה
עם עצמה, לא אחרת

ללבה, כך בסתר
יום יבוא ותלמד
אך ראשה, בין היתר
לא יבין לעד
אבודה, מיסתתרת
לא גילתה, את הסוד
שלא גילה אותה

יום ולילה, נעלמה לה...

מילים: גיל בקנשטיין, לחן: גיל בקנשטיין