המפלגה של הנמוכים

כן אנחנו הבנים יושבים בערב,
מביטים אל בניינים, חושבים על דרך,
לעזוב את השכונה ולהיות יותר עשירים.

הספסל של הזקנים צוחק בשקט.
"מה אתם מדמיינים?"
יורד כבר גשם.
ואנחנו נרטבים, לא רוצים לחזור אל השכונה.

רחובות קטנים, קולה וגרעינים שחורים,
יושבים שוב על הגבול,
בחוץ בשבילנו זהו חו"ל.

ילד לא מהשכונה עובר ביננו,
הוא חוזר מהצגה, מביט עלינו,
ואנחנו מקנאים וצועקים לו שיברח מכאן.
כן, אנחנו נולדנו למפלגה הזו ולבניין.

רחובות קטנים...

שוב לילה, נפגשים בסנטר ומלכלכים,
ככה על קירות ועל גינות של אחרים.
למה הבנים האלה כל כך הפוכים?
שם קמה, קמה שם המפלגה של הנמוכים.

עכשיו אתם גם מוכרחים,
עכשיו גם אתם שייכים,
עכשיו גם אתם נמוכים.

רחובות קטנים...

מילים: נעם רותם