אל תגע באהבה הזאת

והנפש עודה מתפתלת
מייסרת עצמי ושואלת
אם יכולתי לסגור את הדלת
כשעדיין הייתה זו פתוחה
עוד בטרם אמר "נסיכה"
והלב התמלא ובכה
ולקחתי הלילה איתי
איזה אושר קטן אמיתי
שבלחש נרגש, חרישי
עוד ממשיך לייסר את נפשי

אל תיגע באהבה הזאת
היא יפה יותר מדי
אני רוצה לבכות
את כל השתיקות
שעוברות ממך (עד) אלי...

והדרך הפכה מעורפלת
משתקת כמיהה מעורטלת
משאירה מאחור את הדלת
שמבלי להבחין נפתחה
והרוח פרצה מתוכה
כשהלב התמלא ובכה
ולקחתי הלילה איתי
איזה עצב גדול ממשי
שבלחש כבד, חרישי
עוד חוזר לייסר את נפשי...

מילים: רחלי וולשטיין, לחן: נועם גלפרין