בדמיון

אתה יפה לי ולא נגיש ,אני באה אליך
מוכנה לתת הכל ,כדי שתרגיש

אין מה לעשות מתרחקת ממך
שומרת על עצמי ...

בדמיון זה רק אתה ואני
בית קטן גג אדום וגינה
מהחלון מביטה רואה שם אותך .

תגיד לי האם זאת אהבה או אולי דו-קרב
צוחקת לעצמי, עוד מעט בוכה

על סף הטרוף , השפיות מפריעה
זכרון רחוק... רחוק..

זוכרת אותך זכרון רחוק....
דמותך נעלמת כמעט שלא כאן

ימים שעברו והפכו לשנים ציירו בי דברים נפלאים
השמש זורחת הציפורים שרות
הן חופשיות כמוני כשהן עפות

בדמיון זה רק אתה ואני
בית קטן גג אדום וגינה...מהחלון מביטה לא רואה אותך שם.

מילים: קרן הכט, לחן: דרור דורנבאום