הלא ידענו

הלא ידענו להקיץ ביחד
ולא הפריד בינינו החלום,
פקחנו את עינינו אל היום
צמודי גופות בלי משטמה ופחד.

הלילה לא כרה בינינו תהום,
גשרנו גשר בין היום ואמש,
ולא בייש אותנו אור השמש
ואחדותנו טהרה ותום.

איכה אירע, איפא, כי יום אחד
השכמנו ניכלמים, זרים מדעת
גזרו של דין. השפלתי המבט

ובידי עודה מוטלת יד
שבדברים שבירים השכילה געת -
והיא כבדה ונכריה לעד.

מילים: לאה גולדברג, לחן: רונן הופמן