שיר הפלאפל

לכל מדינה כאן בעולם,
מאכל לאומי המוכר לכולם,
וכל ילד בגן יודע כי
האוכל מקרוני הוא איטלקי.
לאוסטרים בוינה שניצל טעים,
והצרפתים אוכלים צפרדעים.
הסינים אוכלים אורז דק ורזה,
והקניבלים אוכלים זה את זה.

ולנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל,
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
וגם החותנת היום תקבל
פלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה פילפל.

פעם כשבא יהודי לישראל
נשק לאדמה וברך ה"גומל".
היום, הוא רק יורד מן המטוס
וכבר קונה פלפל ושותה גזוז.
אצלנו אין מלך, יש רק נשיא,
אבל במלוכה כבר השגנו שיא.
אצלנו כל יום קם מלך חדש -
אחד "מאושר" השני "מיואש".

כי לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
כי כאן מוכרים לרוב,
מריח כל הרחוב
ריחות של שומשומין
ושמן פרפין.
וגם צרבת אפשר פה לקבל
מפלאפל, פלאפל
עם הרבה הרבה הרבה פילפל.

פלאפל לעשות זה לא פשוט,
פלאפל לעשות זאת אומנות,
ויוכל להבחין כל בן תימן
בין פלאפל של חובב או של אמן.
המצחיק ביותר הוא, אללה אל עזים,
פלאפל עשוי בידי אשכנזים!
בפלאפל כזה תמיד תרגיש
מין טעם מוזר של געפילטע פיש.

רק לנו יש פלאפל,
פלאפל, פלאפל.
לאבא מתנה
גם אמא כאן קונה,
לסבתא הזקנה
נקנה חצי מנה.
כי זה המאכל הלאומי של ישראל -
פלאפל, פלאפל
עם הרבה, הרבה, הרבה פילפל.

מילים: דן אלמגור, לחן: משה וילנסקי