מחבואים

גשם מטשטש את העקבות
אי אפשר לראות מה היה כאן קודם
כתפי כבדות אל הקיר צמודות
לא ימצאו אותי אני שומרת סוד
המסיבה בחדר השכן.
מצלמים אותך ולא יודעים מה קודם
אם לנשק את ידי גברות
או למחוק מפניך סימנים של אודם

משחקים במחבואים
מתחבאים מהחיים
אמא לא מחפשת אותנו
זרוק לי קוביית סוכר
למשחק יש טעם מר
אמא לא מחפשת אותנו
בוא נצא מהפינה
אמא לא מבינה

גשם מתנצל על האיחור
הוא אומר שיש לו סיבה מוצדקת
המורה מתחיל את השיעור
ואתה איתי בפינה קבור
תמיד שמים אותנו בפינה
כי נולדנו שנינו מחוץ לרחם
את שנינו יקטפו בסוף העונה
מה עם האחרים תספר לי איך הם

משחקים במחבואים...

יום אחד נצא מהפינה
נסתכל זה על זו ולא נאמין
אתה זקן גם אני זקנה
ואמא עדיין לא מבינה
היא שוכבת שם ולא רואה
לא יודעת כלום ולא רוצה לדעת
גם היא מצאה לעצמה פינה
ומחר סוף - סוף סוף העונה

משחקים במחבואים...

מילים: אלונה דניאל, לחן: אלונה דניאל