אהבת הגברים

הגר מתוך הארגז, מוציאה היא,
מחרוזת אלמוגים כמו דם.
סינור קטן וירוק וממשי,
וכובע של קש עם סרט תכלת גם.

את זה במתנה הוא נתן לי.
מזמן כשהלכנו לטייל.
שנינו ביחד שם באחו,
ליד מסילת הברזל.

הוי, כמו עשן מארובת הבית.
כמו עשן העולה מקטרים.
כזאת היא אמא שלי, היקרה לי.
כזאת היא אהבת הגברים.

לאן נשאר לי עכשיו ללכת?,
עם תינוק בידיים, מה נשאר -
רק לקחת אותו עם הפקלעך,
ולחפש עבודה ברחוב.

ואז מטאטא היא לוקחת,
ומטאטאה את האבק טוב טוב.
ומה שהוא מתחת לחולצה שלה,
עוד אומר: את אוהבת אותו.

הוי, כמו עשן...

מילים: איציק מאנגר