אוריאנה

כאשר שאלה אוריאנה
מתי שוב נפגש בכיכר,
צחקתי, אמרתי - מניאנה,
צחקתי, אמרתי - מחר.
אך עד יום מחר, אוריאנה,
הכל כבר היה כה זר.
חלפה אהבה, אוריאנה,
ברחה מי יודע אנה,
היא שונאת אם אומרים - מחר,
היא רוצה שיאמרו, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.

כך בלי הרף מאז חיכיתי
ולא פעם, על לב רע ומר,
אמרתי: אפשר שטעיתי,
צריך לתקן זאת מחר.
אך רצו ימים, אוריאנה,
ותור נעורים עבר.
חלפו השנים, אוריאנה,
ברחו מי יודע אנה,
הן שונאות שאומרים - מחר,
הן רוצות שיאמרו, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.

עוד ניסיתי לצבור בינתיים
נכסים וכבוד והשאר,
אך אלה לא באו עדיין,
כל יום הם הבטיחו ‟ מחר.
כך עפו חיים, אוריאנה,
שטפו כמו חול ניגר.
חלפו החיים, אוריאנה,
ברחו מי יודע אנה,
כי שנאו הם לומר - מחר,
כי רצו הם אותך, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.

אם יבוא יום אחרון, אוריאנה,
להגיד לי כי סוף, כי נגמר,
אצחק ואומר לו - מניאנה,
אצחק ואומר - בוא מחר.
אך יום אחרון, אוריאנה,
יאמר שכבר אין מחר.
חלף יום מחר, אוריאנה,
ברח מי יודע אנה,
אך אותך הוא תמיד זכר,
כי אותך הוא אהב, אוריאנה,
הערב, כרגע, כבר.

מילים: נתן אלתרמן