אנית יעקב

והנה יום אחד מתעורר יעקב
וניצב מול הים הגואה.
שתי רגליו יחפות על החול הרטוב,
את עיניו אל האופק נושא.

ועולה מן המיים, מבין הגלים
אוניה לבנה מול החוף.
על בדי מיפרשיה כתובות שתי מילים
לאמור: "אונית יעקב".

אוניה מתקרבת ואין בה אדם,
לא מלח בה ולא רב חובל.
ואומר יעקב לבניו: "חיש נרדה
בספינה שזימן לנו אל."

אונית יעקב מהלכת בים,
ראובן מיפרשיה ימתח.
יהודה וזבולון הגאים בידם,
בנימין ושמעון במבטח.

נפתלי ואשר מחזקים התרנים
ולוי תפילותיו מעלה.
יששכר, דן וגד בשירה קול נותנים
ויוסף מן הים דג שולה.

אונית יעקב מהלכת בים
ותריסר מלחיה אחים.
אונית יעקב מקצווי העולם
שוב חוזרת אל חוף מיבטחים.

מילים: אהוד מנור