עוד ניסיון

משעול חיי, נתיב פורח,
עובר בסבך ובין צוקים,
הוא מתפתל, לתהום צונח,
עולה לפעמים אל השחקים.

ישנם פירות, לצד הדרך,
צומחים בקור ובשרב,
ואם הפרי מריר יש ערך,
לטעם הצוף שאחריו.

מה שעבר,
הטוב, המר,
נשטף כמו ציור על מדרכה.
והנותר הוא העיקר,
עוד ניסיון ודרך בטוחה.

אם משעולי, פסגות גומע,
ומתחתי פרוסה שממה,
שיכרון דברים אינו גורע,
אך גם לא מוסיף בי עוד קומה.

מה שעבר...

כשהזרקור מול העיניים,
מאיר אותי באור גדול,
אינני שוכחת שעדיין,
אני זו אני זו של אתמול.

כשבאפל, אני נזכרת,
רוחי אינה נכאים.
על העבר לא מצטערת,
כי כל ניסיון שיקוי חיים.

מה שעבר...

מילים: יואב גינאי