כשהקוצים היו קוצים

אתה לא מוצא
לא מוצא את הבית, שיכור
מאבק שריפה ואור
את מחפש
מחפש את הדלת שתיקח
אותך אל לוע התותח
אתה מתגעגע
לא כל כך מתגעגע לשריקה
המתוקה של הפצצה

אז היו המלחמות יפות
הקוצים היו קוצים והשוחות היו שוחות
האויב הסתכל לך בעיניים

אתה מועך סיגריה ומקשיב לסירנות
כבר שלושה ימים
הם מחפשים אותך בעיר
אבל רק אתה יודע
רק אתה יודע שאל האור
אתה כבר לא תחזור

אז היו המלחמות יפות
הקוצים היו קוצים והשוחות היו שוחות
האויב הסתכל לך בעיניים
וכשנפל, נפל מהר
אבל את זה אתה כבר לא זוכר

המשטרה מבקשת את עזרת הציבור
הוא לבש חולצה כחולה וכובע קש
והוא נראה קצת מבולבל, מבולבל כששאל
אם נגמרה המלחמה
מדוע לא שומעים את השריקה
אתה יוצא מהסליק ורץ אל תוך האור
הם קוראים לך בשם
אבל אתה כבר לא נושם

עכשיו אתה נמצא בתחנה הכי יפה
בשדה קוצים צהוב סגול, קרוב לאדמה
האויב מסתכל לך בעיניים
הוא לא כועס
הוא רק עייף
ישן את שנתו הארוכה
העתיקה

חיילים אלמונים הננו בלי מדים
מסביבנו אימה וצלמוות
כולנו גוייסנו לכל החיים
משורה משחרר רק המוות

מילים: רונה קינן, לחן: רונה קינן