ראשון האחרון

את היית הדבר הכי המקסים בעולם
מלאך שנלקח מאתנו בהעדר סיבה - ככה סתם
איך זה שפתאום אפרת אינה מולנו
אלא רק אבן קרה שאינה מביעה רגש ותמיד שותקת
אין ספור מילים לא יתארו אפילו טיפה אחת מים הגעגועים

למה, למה כך לפתע אותנו עזבת?
איך, איך זה שמונה חייך בבת אחת נדם ככה סתם?
היכן, היכן את עכשיו, האם טוב לך?
אין סוף לשאלות שנשארו פתוחות
ואין קיימת שום אפשרות לענות
רק בקשה אחת אליך
תני איזה סימן שיחזק ההשערה שאת עדיין כאן

כרעם ביום בהיר התקבלה הבשורה המרה מכל
שהחיילת היפה בצה"ל מהבסיס הביתה לא תחזור
יום ראשון שהחל כיום בהיר וקיצי
בן רגע הפך ליום שחור וחורפי
כל אוטובוס שעוצר בתחנה מול הבית
ממלא לבנו תקווה, שאולי נתעורר מן הסיוט הנורא

למה, למה כך לפתע...

מילים: אליק שרון, לחן: תמיר קליסקי