אין אהבה ברחובות

הנח לי להיות זאת שתצא מכאן עכשיו
הנח לי להיות זאת שתשאיר אותך לבד
כבד ושקט תשכב ואני אקום בדממה
ואתגנב החוצה, כאילו רצחתי אותך בשנתך

לבדי הגעתי הנה ולבדי אצא מכאן
ואיש לעולם לא ידע
לעולם לא ידע...
מתי היו בינינו רגעי אהבה
אולי זה הזמן שמואס בנו לפני שאנחנו מתעוררים

ואין הרבה אהבה ברחובות

הנה נשלמה פרידתנו ברגע שהבנתי שלעולם לא תושלם
שעד יומי האחרון תסתלסל באוזני הקינה הזאת
בעוצמות משתנות
מגיחה בין סדקי התריסים
ועולה מן האספלט
ומומטרת בין העננים

ואין הרבה אהבה ברחובות

הנח לי להיות זאת שתצא מכאן עכשיו
הנח לי להיות זאת שתשאיר אותך לבד

מילים: צרויה שלו, לחן: רונית רולנד