הכעס

אזני אטומות חיוכך זיכרון עמום
רודף מחשבות וזורק כמו אל בור פעור
חותם על חוזים הסכמים שעבר זמנם
רואה את הכל מתערב ונשאר בצד

הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל
בין הפינות החשופות אני צריך להיזהר
כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום
זה כמו מקום אחר
אני בורח וקורא לך לא יכול להשתחרר

אם יש עוד סיבות, הן כבר לא חשובות היום
צולל נעלם וטומן את הראש בחול
אוסף שאלות זה עדיין בפנים בוער
פוחד לעלות ותמיד מחדש נופל

הכעס כבר נעול...

מילים: טל גורדון