קטיפה שחורה

בערב עטופה את בקטיפה שחורה
כותונת זו גלימה את ידייך קשרה
השקט בעינייך לא מסתיר זאת
את שעוברת את הגבול הדק מצד אל צד

רוצה לומר דברים אבל בסוף שותק
סופר את המילים ולא אומר דבר
אני צף על פני המים בחוסר מנוחה,
ומחכה עד שנוכל שוב לדבר את בלבן מנותקת.

בצער אוסף את כל מה שנמצא בי
שאריות הנפש מתגלות לאט.
בדרך אל הורד לא הבטחת דבר.

רוצה לומר דברים...

ובלילות שלא נרדם, הולך עטוף במחשבות
נופל עוד פעם ועוד פעם מה הטעם.

בצער אוסף את כל מה שנמצא בי...

מילים: דני רכט