ככה נסחפתי

ומתעוררת בי אהבה
ומתבהרת לי התשובה
שוב לא אוחזת בעצבותך
קמה אורזת כל זה שלך

ומסתכלת אז ועכשיו
גם כשנבהלת מכעסיו
לא מתפשרת על העיקר
ומשחררת את העבר

כמה אהבתי ככה נסחפתי
אל מקומות רחוקים מכאן
וכשנרגעתי תיכף ידעתי
שהגיע זמן שהכל מוכן

ומתנדנדת בין עולמות
ובין כל אלה שתי נשמות
בוקר וערב ולתמיד
הוא שעשני הוא שיעיד

כמה אהבתי...

ומסתכלת ולא נבהלת
שוב לא אוחזת
כל זה שלך...

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: דוד קריבושי