זכרונות

העצים הירוקים והדשא הרך
או האש הבוערת במדורה.
המבט התמים, התמים לכאורה
או מגעו בגופי המותך.

התעלמותי הראשונה, השניה, השלישית
מול התמדתו העיקשת באמירה ערמומית
או וידוייו המלאים חשיפה מבוקרת
ואוזני הקשובות-הוא נזקק לאוהדת

ואני שהייתי נערה מחייכת
כשרציתי אותו, עוד הייתי מהססת
ומצאתי עצמי מניחה לו... מניחה לו לגשת.
והייתי כולי כבר בתוך אהבה
הוא היה לי אדם מיוחד ונפלא
אבל אז לא יכולתי לראות, לא יכולתי
לראות

שהוא גם, ילד פרוע
בתוך גבר חזק הוא בוחר לו משחק מסוכן
הוא גם, ילד פגוע
בתוך גבר נשבר הוא בוחר לו בריחה ולא נזהר
מלרמוס את הגן.

השעות היפות שבילינו יחדיו
או השגעונות הקטנים שהיו רק שלנו
הרגעים הטובים, הפשוטים לכאורה
או הלהט הרב.

בריחתי הראשונה, השניה, השלישית
מול התמדתו העיקשת במשיכה מגנטית
או וידוייו המלאים חשיפה מבוקרת
לא הסכמתי תמיד, אך נשארתי אוהדת

ואני, שהייתי נערה מחייכת
כן, רציתי אותו ועוד הייתי מהססת
ומצאתי עצמי נמשכת... נמשכת
והיינו כבולים בתוך סערה
כן, אהבנו זה את זו יותר ונורא רק
שאז כבר יכולתי לראות, יכולתי..
לראות

שהוא גם, ילד פרוע...

אחרי כל כך הרבה שנים
הוא הופיע פתאום
מבקש סליחה, מבקש אהדה
רק שג'ון באאז שרה לי עכשיו
על diamonds and rust
כן, זה מה שמביאים זכרונות מן העבר
וגם אני כבר שילמתי
שילמתי כבר.

מילים: רחלי כהן, לחן: רחלי כהן