שמש בשמיים

זכרונות מן העבר מפרידים בין עולמות
אנשים זקופי קומה נופלי בין השורות
עומד מול מצבות, בראש רק בלאגן
ומעצמי בורח הכל בלתי מובן

שמש בשמים אצלי הכוכבים
קורא אני בשמך, הנפש במרומים
נותרת לבדך כעדר בלי רואה
אתה הולך ברחובות ולא נראה

מפלצות בכל פינה, מעלינו הטירוף
ציפורים פורשות כנף, מבקשות לעוף
אל ארץ רחוקה מעבר להרים
לגעת בשמים מעל ימים כחולים

מילים: צביקה רבינוביץ', לחן: צביקה רבינוביץ'