הולכת אליך

ושוב הולכת אני
אחר הניחוח
מן התעוררות רגשית
מכה בי בכוח
שוב נפשי בי מתמלאת
ערגה ותוחלת
ושוב אותה תחושה מופלאת
גואה וגואלת

מתבשמת משתוממת
איך מתשוקה רדומה
כמו אור על תעלומה
הולכת אליך
נפשי הזהרי השמרי
אליך אליך
נמשכת אני

ושוב הולכת אני
אל מתק הריח
היתה נפשי בי רדומה
סגורה אין פותח
מתוקה המחשבה
בדרך אליך
וכל אוצרות האהבה
בך ועליך

מתבשמת משתוממת...

מילים: מאיר אריאל