טווס

הייתי טווס בבוסתן
הפרסי,
הייתי ציפור מרהיבה,
צבעים ותשוקה,
צללים ושתיקה
הייתי.

הייתי טווס עם נוצות של
זהב,
הייתי פרח כחול.
מים ואש, אוויר,
אדמת חול
הייתי.

על לוח ליבי חרטה בי
אימי
מכאובי בדידותה
ואבי את חרפת
שתיקותיו.
בימי הקרה לא הקציב לי
פינה בחממת
תפילותיו.

הייתי טווס, הייתי פרח
כמוס -
נסיכה בארמון אשפתות של
מלך רמוס
הייתי.

לו ריחפתי כנפיים אל
הקו הרצוי...
לו רק הייתי פרח
מצוי...
אך אני עוף
יערות -
תרנגול כפרות
הייתי...

על לוח ליבי חרטה בי
אימי
מכאובי בדידותה
ואבי את חרפת
שתיקותיו.
בימי הקרה לא הקציב לי
פינה בחממת
תפילותיו.

אבי מילא את כיסי
באגוזי אגרופיו
הקפוצים.
אמי השקתה נוצותי
בדמעות אהבה
כפויה.

תפוחי הפרדס וריחם
המשכר
טיפחו בי רק תקווה
בדויה...

על לוח ליבי חרטה בי
אימי
מכאובי בדידותה
ואבי את חרפת
שתיקותיו.
בימי הקרה לא הקציב לי
פינה בחממת
תפילותיו.

מילים: מרים גודאל