ילד איתן

כשתצא מהדלת,
כשתחלוף על פניי,
אל תשכח להשאיר קצת ממך על בגדיי,
אנשק את ראשך החושש,
מי יודע אם עוד ניפגש.
בוא הביתה יקר שלי,
כבר מאוחר,
ילד שלי וחייל של כולם.
הלוואי והיית נשאר רק שלי
ולא עוד גיבור בעולם.
בוא הביתה, ילד איתן
על ספה ניזרק,
רגליים על השולחן,
נקלף תחבושות
ונשמור על הזמן קרוב קרוב.
וכמה טוב שבאת הביתה,
האוכל מוכן,
אל תיקח את הזמן ולחזור אל תשכח,
ילד שלי,
ילד מוצלח.
כשתצא מהדלת תבקר הדממה,
הוחלפו קוביות במדי מלחמה,
עומד על הסף מבטים אחרונים,
מי חשב שכך יעברו השנים.
ובמקום לבנות ארמונות בחולות,
אתה שוכב לך בין חללים לתקוות,
לו רק יכולתי אותך לכסות,
עד שבוקר יבוא
לשמור ולחכות.
בוא הביתה, ילד איתן,
על ספה ניזרק,
רגליים על השולחן,
נקלף תחבושות,
ונשמור על הזמן קרוב קרוב.
וכמה טוב שבאת הביתה,
האוכל מוכן,
אל תביא לי שלום,
אל תיקח את הזמן,
ילד עולם.
וכשתצא מהדלת
כשתחלוף על פניי,
אל תשכח להשאיר קצת ממך על פחדיי.
אתה זוכר ששאלת "מה אהיה כשאגדל"?
מי חשב שלנצח,
לנצח חייל.

מילים: נטלי דדון