כתר שמש

לפעמים את חופשיה
את כבר שוב עם כתר שמש
מסתרקת בחלון
במסרק סיגליות

שוב יש לך צחוק בהיר
חשבת שלא אכיר
את מה שאת סוגרת
מאחורי דלתות פחם סמויות
קיווית שיש מסתור ואין
אולי זה צורך לגונן
כי ככה אמהות נולדו להיות

אם רציתי ואם לא
להיות כל כך דומה לך
את טווה את החוטים
בידיים פנימיות

ושוב בועה בזמן
ושוב ילדה בגן
יד ביד עם אמא
נוצץ הלילה אור גחליליות
נתת לי שם את השבילים
וים הרוך גלים גלים
כי ככה אמהות נולדו להיות

אני נוגעת בפנייך אמא
בכוונות הלב, בטעויות
פחדים עוברים בין השבילים
וים הרוך גלים גלים
כי ככה אמהות נולדו להיות

ואת איתי
ואת איתי

מילים: צרויה להב