תחנה של זמן

והימים כמו מבוך לפני שמיים
ויש שמחה ויש כאב
הכל הכל זה רק עכשיו ורק בינתיים
את מחפשת מה שרואים רק עם הלב.

ובעצים ליד ביתך נושבת רוח
את מחכה שהיא תקרא ממש בשמך
כי את רוצה לעוף יותר מרוח
אבל אני, אני דואגת בשבילך.

כי העולם הוא רק תחנה של זמן
את מחפשת סודותיו בכל פינה
ומתפללת שתגלי אותם
רק שיהיה מי שישמע
רק שיהיה מי שישמע.

את מסתכלת על האופק בעיניים
ומרגישה שיש אי שם דבר אחר
את מנסה לתפוס לך נצח בידיים
אבל הזמן שלך חולף ועובר.

כי העולם הוא רק תחנה של זמן...

מילים: אסתר שמיר