שש עשרה שבע עשרה

כשהייתי בן שש עשרה
הייתי מתייאש עשרה
כל רגע כל הזמן
כשהייתי בן שש עשרה
הייתי מתרגש עשרה
מכל דבר קטן
בלב חושש עשרה
הייתי אז לוחש עשרה
בקול שלא נשמע
ומתבייש עשרה
לומר אז שיש עשרה
אחד בלי נשימה

אבל אמרו לי אל תדאג הזמן יברח
זה רק עניין של גיל אתה תפרח
חכה בגיל שמונה עשרה
אתה תשכח הכל יהיה שונה עשרה
פתאום כל כך
מאז הייתי רק מונה עשרה את הימים
ונאנח

כשהייתי בן שבע עשרה
הרגשתי אז כבר שבע עשרה
ימים ואכזבות
כשהייתי בן שבעה עשרה
הרגשתי כמו ים גבה עשרה
גלי למוד קרבות
בלי שום תשובה עשרה
הכל נראה זוועה עשרה
רחוק מן החלום
אימי חשבה עשרה
שאיו שום תקווה עשרה
לילד האיום

אבל אמרו לי אל תדאג הזמן יברח..

ואני כבר בן תשע עשרה
ואין לי שום תחושה עשרה
שיש פתרון קרוב
ואני כבר בן תשע עשרה
נפשי כבר נואשה עשרה
מלחכות לטוב
בלי שום בושה עשרה
אומרים זו רק תחושה עשרה
תחשוב על העתיד
שנה קשה עשרה
אך יש לי הרגשה עשרה
שככה זה תמיד

אבל אמרו לי אל תדאג הזמן יברח
זה רק עניין של גיל אתה תפרח
חכה תראה בגיל עשרים
אתה תשכח יקרו דברים שחסרים
כל כך
ואני עוד מחכה כאן לימים אחרים
ונאנח

מילים: אהוד מנור, לחן: רמי קלינשטיין