מילים לשיר אש בבקעה

צולל כבשן הצהריים מטה.
והבקעה כולה בארגמן.
גם אם הלך הקיץ,
האש עוד לא כבתה.
היא בה עמוד שלהבת וענן.

היא בה כלחם חוק לנער חמד.
צולפת בלילות ובימים.
ואין נושבת רוח.
המחנק כבד.
בותר את החיוך בסכינים.

אש בבקעה.
והבקעה בוערת.
אש בבקעה,
של קיץ ועשן.
אש בבקעה,
של מטחי עופרת.
אחי בה לא ינום ולא יישן.

לילות של דם צובעים את העיניים.
אבק צהוב בולע את הכול.
והזריחה צורבת.
תקרע את הפנים.
ומנשבות רוחות על פני החול.

ברק זורקים גגות הפח מנגד,
אל המדבר אשר ממול הולך.
מן הקסדה לנעל,
רק גל של חום נודד,
אך המורל צוחק ומחייך.

אש בבקעה...

ופעם כשישוב אחי משמה.
והרחוב יימלא בשירותיו,
יבער גם זה הזמר,
כמו שם בשממה.
אחי נושא אותו עם תפילותיו.

תפילה אל חברים, הרחק למטה,
תוך הבקעה אשר בארגמן.
גם אם חלף הקיץ,
האש עוד לא כבתה.
היא בה עמוד שלהבת וענן.

אש בבקעה...

מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב

שיתוף