זר של נרקיסים

עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך,
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים.

באפרים אין קץ,
אדום עולה הסתיו,
נושרים עלי העץ
כדינרי זהב
ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא,
ואת כאילה אובדת במשעול
וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך,
אשר גמעו מטל הערב הכחול

באפרים אין קץ...

החסידות פורחות מתוך בריכות המים,
החסידות פרשו כנפיים של שבת,
ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
נותר פה וזוכר שלכת ומבט.

באפרים אין קץ...

מילים: יורם טהרלב, לחן: אפי נצר