ילדותי עברה עלי בדממה

ילדותי עברה עלי בדממה
בין עצים שצמחו בחולות.
בין סדינים לבנים, לבנים וקרים
שמעתי תנים בלילות.

ילדותי עברה עלי בתמיהה
ועוד איש לא הסביר לי כיצד,
החמה שעם ערב שוכבת לישון
בוערת בים בתיכון.

ילדותי עברה עלי בשתיקה
בין ספרים על ערים רחוקות.
ודומה שהטוב בידידים לי היה
אינדיאני עם כובע נוצות.

ילדותי עברה עלי בדימעה
על חתול שנורה ברחוב.
רכבות ארוכות ארוכות של משא
העירו אותי בלילות.

ועכשיו ילדותי נגמרה
ובכפר נעלמו השבילים.
אך אפילו היום כאן בעיר הגדולה
אני עוד שומע תנים.

מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש