כי עפר אתה

בזיעת אפך תאכל לחם.
במעט הדם ויגע גוף.
ברח לך אדם.
ברח. כי אין רחם.
לך. ובל תראה פניך שוב.

ברח לך אדם,
ברח, ברח.
כי עפר אתה.
ואל עפר תשוב.

ברח לך אדם,
ברח, ברח.
כי עפר אתה.
ואל עפר תשוב -
בן אדם.

בנה לך תיבה מעץ הגופר.
והכנס אליה מכול טוב.
ברח מזה העם,
באשם כופר.
נוס מתועבות כול הישוב.

ברח לך אדם...

שלח רובים. הרחק קרבות וזעם.
תן ביתך גחלת ולבלוב.
זוג יונים שלוות.
ועץ זית גם.
ערירי אתה כה ועזוב.

ברח לך אדם...

מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב