כשאת יוצאת לרחוב

כשאת יוצאת לרחוב הרחוב יוצא אלייך
מכל המרפסות והתריסים מציץ
והוויטרינות מנקות ת'משקפיים
לראות אם אין זה סתם חלון שבהקיץ.

כשאת יוצאת לרחוב נדמה לנו לפתע
שזה מקרה בלבד שהוא עודו שותק
ולו היו לו רק תופים וקסטנייטות
היה הופך את השדרה לדיסקוטק.

כשאת יוצאת לחוף החוף יוצא אלייך
ואת עוברת בו בקרסולי זהב
בכובע קש גדול אשר מושך כפליים
את כל המבטים אל מה שמתחתיו.

כשעל החול החם את יחפה פוסעת
על העקבות פוסעים הזאבים כולם
וכל היער מת לראות אם גם הפעם
תחמוק האיילה מתחת לידם.

כשאת יוצאת לרחוב בערב הרוגע
הפנסים גם הם קדים לך בראשם
אך לך זה לא אכפת ולך זה לא נוגע
מי שנוגע לך ודאי איננו שם.

אם את חושבת שיצאנו מן הדעת
ללכת עד עולם אחרייך כך בחוץ
אינך אלא טועה הסבלנות פוקעת
יותר שוב לא נלך אלא נתחיל לרוץ.

מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום