תמיד מחדש

התכלת הזאת, והשקט,
הערב הזה, הבהיר,
הרוח הזאת - הנושקת
את כל הגגות שבעיר.

ושוב היסמין פורח,
וצל הברושים סביב ביתך,
ולילה שיכור מירח
קרב לחלון - לראותך...

ושוב את בפתח, בין סף למשקוף,
נינעצת כפרח בדש.
ומשהו שב את הנפש לנקוף
ממש כמו תמיד, אך תמיד מחדש...

התכלת הזאת בעינייך,
המצח הזה, הבהיר,
הלב הזוכר את פנייך
בין כל הנערות שבעיר.

ושוב, בנשימה מטורפת,
חדר מדרגות... וצילצול...
ורחש רגלך, הטופפת
על פני הפרוזדור שממול...

ושוב את בפתח, בין סף למשקוף,
נינעצת כפרח בדש.
ומשהו שב את הנפש לנקוף
ממש כמו תמיד, אך תמיד מחדש...

מילים: יוסי גמזו, לחן: יוסי ואלד