נגיעה אחת רכה

כשישבתי מולך מבלי לדבר
כי הכל כבר נאמר
ויכולת להרגיש שקשה לי מאוד
ויכולת לנחש שמר
את קמת ועברת,
והלכת למטבח וחזרת כעבור דקה
ובדרך לא שמת את ידך על כתפי
לנגיעה אחת רכה.

את כל כך ישרה וכל כך הגונה
ואת לא יכולה לרמות
כשאת לא אוהבת את לא יכולה,
ואת זה אי אפשר לשנות.
אבל את עברת ממש לידי
והייתי כולי צעקה
ובדרך לא שמת את ידך על כתפי,
לנגיעה אחת רכה.

ואת זה אנ'לא שוכח,
ועל זה אנ'לא סולח,
ועל זה אנ'לא אסלח לך לעולם.
כי את זה אנ'לא שוכח,
ועל זה אנ'לא סולח, לעולם.

כשהייתי איתך לא היית איתי,
היתה רק תמונה מתנועעת.
הרשית בחסדך לאהוב אותך,
וכל חסד אחר מנעת.
ושום חסדים לא רציתי ממך,
אבל באותה הדקה
הייתי זקוק לידך על כתפי,
לנגיעה אחת רכה.

ואת זה אנ'לא שוכח...

עכשיו אני כאן יושב לבדי,
עם הרגע ההוא הקר.
יודע עד כמה ליבך הוא עני,
ועד כמה יופייך עקר.
אך אותה אהבה למרות רצוני
עדיין את שמך מבכה.
עדיין קוראת לידך על כתפי,
לנגיעה אחת רכה.

ואת זה אנ'לא שוכח...

מילים: עלי מוהר