סיפור על משורר

יום אחר יום מסתובב בערים הגדולות
בין מיטות מזדמנות הוא רואה חזיונות

אף אחד לא הכיר את האמן הצעיר
מה היה לא לתת
זהרה בו אמת
הם צחקו על שיריו
הם שרפו את דפיו
הוא היה צל של חלום

יום אחר יום בחדרי חדרים הוא כותב
את היצירה הגדולה שתשבור לו את הלב
אף אחד לא גילה את אמן הבשורה
מה היה לו לתת
בערה בו אמת
איש עצוב מקולל
כך רצה הגורל
שיהיה צל של חלום

יום אחר יום הוא נישבר שוב לפני אלוהיו
הוא לא יכול עוד לסבול את כוס ייסוריו
הם שרפו את שיריי
הם הכו בפניי
אך הם לא נענות , תפילותיו הדומעות
הוא נישאר חסר כל
האמן הגדול שאיש לא הכיר

מילים: רעואל דניר, לחן: רעואל דניר