איך איש הגון יכול לחיות עם משכורת כזאת

עובד שישה ימים בשבוע, בקושי עם המשפחה
אחת עשרה שנים באותה עבודה, מבקש שוב העלאה
בעלת העסק אישה עשירה, מתגוררת במגדל יוקרה
אומרת מצטערת, אין לנו, תסתדר עם מה שעד עכשיו היה
אבל יש להם לנסיעות לחו"ל כמה פעמים בשנה
לתת משכורת נדיבה לעצמם, לקרובים ולהנהלה
אנחנו על חופשה יכולים לחלום, רואים את חוץ לארץ רק בגלויה
חושבים על כל הוצאה מיותרת, שומרים על כל אגורה
איך איש הגון יכול לחיות
איך איש הגון יכול לחיות
איך איש הגון יכול לחיות
עם משכורת כזאת

המינוס בבנק הולך וגדל, מה אפשר לומר לפקידים
החשבונות הולכים ובאים, הם אף פעם לא מחכים
הכול מתייקר, האוכל הבגדים, הגנים החוגים הקייטנה
רק המשכורת שנשארת במקום, לא עולה ולא משתנה
ושומע על הפנסיה של השופטים, הדיינים וקרובי המשפחה
עשרות אלפים מכספי המדינה, לא מקפחים גם את אנשי הצבא
שבגיל ארבעים ושש יוצאים לגמלאות ומתחילים קריירה חדשה
ומטיפים מוסר לעניים וליורדים, על הקרבה בשביל המדינה
איך איש הגון...

בבית הילד צריך תרופה, הילדה משחקת עם בובה
האישה אומרת שצריכים בגדים חמים לחורף שקרב ובא
מסתכלת במבט ששובר את הלב על הגבר של המשפחה
אני מנסה לחייך וממלמל שאמצא עבודה חדשה

אז הלילה אלך לעשות עבודה שלא מחתימים בה כרטיס
התמונה של האישה והילדים מולי והאקדח בכיס
יש לי את המפתחות לעבודה ואין כבר דרך חזרה
הילד חולה, האישה מסתכלת, הילדה משחקת עם בובה
איך איש הגון...

מילים: רענן ספירו, לחן: רענן ספירו