נדנדות

שברתי ביצה על הראש
הרגשתי איך החלבון ניגר
לאט לאט על הצוואר
כולם צחקו, אני ניגבתי את האודם מעל שפתי
אחר כך נתתי למים שיזרמו עלי
מישהו אמר "נוסעים"
ורק אני לא יכולתי
החלפתי בגדים
החופשה נגמרה
קראו לי לבוא חזרה
ואז היא ניגשה, שאלה אותי "אתה גר ברמת השרון"?
אמרתי: "אני? לא. מה פתאום."
למה תמיד אחרי שאני צוחק
אני נופל ומתרסק
אני כבר די מבוגר
אבל עדיין אוהב
מגרשי משחקים
שהנדנדות עולות ויורדות והילדים צוחקים
אני תמיד בא לכאן
כשאני בורח מהכל
ממה שאומרים כל מיני אנשים
וממה שלא עשיתי אתמול
למה תמיד אחרי שאני צוחק
אני נופל ומתרסק
אני אוהב נדנדות
עולות ויורדות
הרוח מעיפה לי על הפנים את השערות
השמיים מתקרבים השמיים מתרחקים
אני עוצם את העיניים
אני חופשי והראש בעננים
וילד אחד עומד לידי
מושך בשולי מעילי
אומר "הי אדוני, עכשיו תורי"
למה תמיד אחרי שאני צוחק
אני נופל ומתרסק.

מילים: רפי פרסקי, לחן: רפי פרסקי