לא היה ואזל

גם מרים אובדת דרך, נודדת בין מנזרים,
לנה, קמה, אורזת, לפעמים בחברת גברים
עוברים ושבים. יופייה מתרפט. על פניה
קמטי רוח שמש וכפור. ארץ מובטחת
אזלה או הייתה תעתוע. מה שנתנה
לקחו לה ומה שנותר יאבד.

ארץ מובטחת שקר. איש-שלג
פלאי אין בחגווי ההר. רק
עוד בים מחכה לה מה שלא היה, היה
ואזל. הלילה אצלה הנער.
מחר לבדה.

מילים: עמוס עוז, לחן: רן כהן