ריקו צועק

עכשיו אני. אני אימא נדיה. קצת לפני מותי ציפור על ענף פתתה אותי. מה אהיה כשאמות? צליל או ריח או לא. הייתי נדיה ועכשיו לא רוח לא גלגול לא רפאית. כעת אני נדיה שהים מרעיד בחלון. זאת אני, אימא נדיה, אני ישנים.
אל תהיי לו רכה זה טורף
בוצע מוצץ ויונק
תצעקי לו, אל תתני
קר ורע זה גוהר עלייך, קורע דורס
תצעקי אל תתני לו אימא, אל תתני,
הילחמי בו אימי המכורסמת
תחנקי את גרונו,
אל תתני
אל תתני לו אימא
נשכי שרטי כנועה שכמוך אל תתני
קר ורע זה גוהר עלייך מתיר ופורם
את עורך החיוור את שדייך.
ירח בלילה ירח ביום מכאיב כל חלקה, ילדי אבשלום, בני אבשלום, השולחן כאן, המיטה כאן, הגיטרה כאן ואתה בחלום, ירח בלילה ירח ביום זורח בים חיוור בחלום, טורף כל חלקה חיה, גם אתה, בני, גם אתה. זאת אני, אימא נדיה, כעת אני נשימות השינה של בני על מצע הקש. אני גם תנומת בעלי שצנח לישון על ספת הסלון. אני חלום כלתי שמצחה על דלפק המלון אני רפרוף וילון שהים מרעיד בחלון. זאת אני. אימא נדיה. אני ישנים.
ירח בלילה ירח ביום זורח בים חיוור בחלום מכאיב כל חלקה, ילדי אבשלום, בני אבשלום,

מילים: עמוס עוז, לחן: שאול בסר