אנקריאון מזמין את איציק מאנגער לכוסית משקה

איציק, בחייך ילד
לפונדק בוא, איש צעיר
ועצבות חורשת מצח
בכוסית של יי"ש נאיר.

שינבח הבעלבית.
זה המין נבח תמיד
כאשר בין שיר ליין
הפייטן חייו הפסיד.

מה אכפת לנו ממנו,
כפאה שמאלית קטנה.
בואו ונבזבז פה שנינו
יחד דרכמה אחרונה.

כי עתיק מאוד היין
הבתולות הן צעירות
אם קנאה יש בי עדיין -
בציפור ובשירו.

איציק, שמור מצל שיריך,
אל תהיה שוטה ושמע:
תן בשיר טיפה של יין
אך שמרהו מדמעה.

שיר בגילופין רוחף לו -
גם זמיר הוא, גם פרפר.
שיר פיכח ‟ ערבה הוא
הרוכנת אל עפר.

יריקות שלוש בגברת
בזקנה, במכשפה -
רק דברי מיאוס דוברת.
ברח כמו מפני שריפה.

די, גרוני צמא ליין
למרזח בוא לִשׁÀכּוֹר,
שם תכתוב על הגביע
את דברי זכור תזכור:

שעתיק מאד היין
הבתולות הן צעירות
אם קנאה יש בי עדיין -
בציפור ובשירו.

מילים: איציק מאנגר, לחן: נחצ'ה היימן