בן הציפור

בוקר קיץ בחלון
היום האחרון.
יפה הוא להפליא.
שמש באה עד אליו
במשחק שובב...
קורא לו שימריא.

אופק שוב נפתח לבן הציפור
בכנפיו קורע דרך באור
עד רחוק בנצח,
לא ידע לבטח,
אם יוכל לחזור.

יום בהיר מחוץ לזמן
מה היינו שם? מה אנחנו כאן?
אור לבן צייר אותך
בין כתלי מטבח
לא במכוון.

טוב על אדן החלון לציפור,
שם יישב עד שיראנו האור.
עד רחוק בנצח,
לא ידע לבטח,
אם יוכל לחזור.

שקט בא אל הוילון
ריח של סבון, חם וממלא,
בית מול צבעי הים
מים במיחם
כהמיית קולך.

סוף הזמן קורא לבן הציפור
מרבדי שמים ,שמש ואור
עד רחוק בנצח, לא ידע לבטח
אם יוכל לחזור

מילים: שאול צירלין, לחן: שאול צירלין